הקונספטים הטובים ביותר כמעט בלתי נראים. האורחים לא נכנסים ואומרים „אה, הקונספט הוא מינימליזם חופי" — הם פשוט מרגישים שהכול שייך יחד. הלכידות הזאת נובעת מלהתחיל מהמשמעות, לא מהקישוט. הנה איך אנחנו מגיעים לשם.
מתחילים מהמטרה ומהקהל
לפני לוחות ההשראה, ענו על שתי שאלות: לשם מה האירוע הזה, ומי נמצא באולם? יום הולדת מיוחד, השקת מותג וערב התרמה — כל אחד רוצה אנרגיה אחרת. הקונספט צריך לשרת את האנרגיה הזאת, לא להיאבק בה.
- תנו שם לתחושה שאיתה אתם רוצים שהאורחים יצאו.
- קחו בחשבון את הטעם של הקהל, לא רק את שלכם.
- תנו לאופי של מקום האירוע להוביל במקום להיאבק בו.
- בדקו את העונה — האור, מזג האוויר והאווירה משתנים איתה.
מזקקים לרעיון אחד ברור
קונספט חזק נכנס במשפט קצר — „גן לאור נרות", „זהב מודרני", „מועדון סאפר משנות ה־20". המשפט הזה הופך למסננת: כל בחירה או שתומכת בו או נגזרת החוצה. קונספטים מעורפלים („אלגנטי", „כיף") לא נותנים לכם דבר להכריע מולו.
- בחרו משפט עוגן של שתיים או שלוש מילים.
- בחרו פלטה מצומצמת — שניים או שלושה צבעים, מתכתי אחד.
- בחרו מרקם או חומר אחד שיחזור לאורך כל האירוע.
- העבירו את הרעיון להזמנות, לשילוט, לתאורה ולתפריט.
השקיעו את תקציב הקונספט בשלושה או ארבעה הדברים שהאורחים נוגעים בהם ומצלמים — הכניסה, השולחנות, התאורה, הבר. קצת ברק במקומות שבהם אנשים מתקבצים עדיף על שכבה דקה של קישוט שנמרחת באחידות על כל האולם.
הופכים את זה למעשי
קונספט חייב לשרוד את המפגש עם הלוגיסטיקה. ודאו שהרעיונות שלכם עובדים עם כללי מקום האירוע, עם זמן ההכנסה ועם התקציב. אם פרט יקר ומעטים ישימו לב אליו, ותרו עליו; אם פרט זול קובע את כל הטון כבר בכניסה, שמרו עליו.
בחרו בכוונה, ערכו בלי רחמים, וחזרו על הרעיון האחד שלכם בכל מקום. כך קונספט מפסיק להרגיש כמו התחפשות ומתחיל להרגיש כאילו האירוע תמיד היה אמור להיראות בדיוק ככה.