רוב אירועי ההשקה מסבירים יותר מדי ומרגשים מעט מדי. הם מעבירים את המוזמנים בין תכונות, כשהם אמורים להעניק להם חוויה. המוצר הוא הכוכב; האירוע הוא התאורה. הנה איך אנחנו מתכננים השקה שקונה תשומת לב במקום לדרוש אותה.
מתחילים מהסיפור
עוד לפני מקומות אירוע או קייטרינג, סכמו על הרעיון האחד שהשקה כולה קיימת כדי לשתול. כל דבר — ההזמנה, החלל, החשיפה, נקודות הדיבור — צריך לשרת את אותו נרטיב יחיד.
- נסחו את המשפט האחד שתרצו שיכתבו עליכם אחר כך.
- החליטו מי חייב להיות בחלל — עיתונות, שותפים, לקוחות, צוות.
- בחרו פורמט שמתאים לאופי של המוצר, לא ללוח השנה.
- הגדירו יעד מדיד: סיקור, הזמנות מוקדמות, הרשמות, דמו שנקבע.
מהנדסים את רגע החשיפה
החשיפה היא הרגע שהכול בונה אליו, אז חזרו עליה כמו על מהלך במה. המוזמנים צריכים לפגוש את המוצר לראשונה מהזווית הטובה ביותר שלו, באור הטוב ביותר, עם מרחב להגיב — ולצלם.
- עצבו רגע שיא אחד ושמרו על התזמון שלו.
- בנו עמדות התנסות כדי שהמוזמנים יגעו, לא רק יצפו.
- הפכו את החלל למוכן למצלמה — תאורה, רקעים, פריים נקי של הלוגו.
- הכינו את הדוברים עם שלוש שורות חדות, לא שנים־עשר שקפים.
תכננו את התוכן לפני המסיבה, לא הפוך. צלמו את התמונות הטובות ביותר ואת קטעי הדמו ב־30 הדקות הראשונות, כשהחלל מלא ורענן — הנכסים שאתם אוספים מוקדם הם אלה ששומרים על ההשקה חיה שבועות רבים אחרי שהדלתות נסגרות.
תכננו את ההמשך עוד לפני שהדלתות נפתחות
ההשקה היא התחלה, לא סוף. שיהיו ערכת העיתונות, תוכנית הרשתות החברתיות והמעקב המכירתי מוכנים לצאת לדרך ברגע שהאירוע נגמר, כך שהמומנטום מהחלל יומר לצנרת לקוחות בזמן שהסיפור עדיין חם.
קודם הסיפור, אחר כך חשיפה מהונדסת, ולבסוף המשך טעון — עשו את שלושת אלה, וההשקה מפסיקה להיות ערב נחמד ומתחילה להיות היום שבו המוצר נכנס לשיחה.